סקירה שיטתית מצאה שג’ינסנג נקשר לשיפור קטן אך מדיד, ובחלק מהמחקרים גם לעלייה בדיווח על עלייה בכושר והביטחון עצמי – תמונה שמתאימה לצמח שתומך בתפקוד כלי דם, אנרגיה ותפקוד כללי שמקרינים גם על הביטחון והחיוניות.

במחקר אקראי בבני-אדם, מאקה שיפרה באופן מובהק חשק מיני לאחר 8–12 שבועות, באופן שלא הוסבר בשינויים בטסטוסטרון או במדדי חרדה/דיכאון – ממצא שמרמז על תמיכה בחשק ובמוטיבציה המינית דרך מסלולים שאינם “הורמונים בלבד”.

במודלים פרה-קליניים, Icariin (הרכיב הנחקר ב-Epimedium) הראה שיפור במדדים המודינמיים של קשיחות לאחר פגיעה עצבית, עם תמיכה בביטוי nNOS ותכולת שריר חלק – מנגנונים שמתחברים ישירות לתפקוד כלי דם ותגובה פיזיולוגית שנדרשת לתפקוד מיני.

מחקרים מצביעים ש-Ginkgo (EGb 761) תומך במנגנוני זרימת דם דרך NO ותפקוד אנדותל, ובמטא-אנליזה של RCTs בחולי PAD נצפתה הטבה במדדי הליכה “כמדד פונקציונלי לזרימת דם” – תמיכה במחזוריות וכלי דם שמתחברת באופן טבעי גם לתנאים הפיזיולוגיים הנדרשים לעוררות ותפקוד.

ב-RCT כפול-סמיות שנמשך 12 שבועות בגברים עם קושי קל-בינוני, Tribulus terrestris הראה שיפור מובהק במדדי תפקוד מיני לעומת פלצבו – ממצא שמתחבר לתמיכה בחשק ובביצועים לאורך זמן, במיוחד כשמחפשים פתרון תזונתי-צמחי ולא “פתרון רגעי”.

במחקרים בבני-אדם, תמצית גוארנה נקשרה ליותר ערנות, אנרגיה מנטלית ושיפור במדדי מצב-רוח/רווחה (כולל ירידה במדדי חרדה בחלק מהמדדים), ובמחקר קליני נוסף הודגמה גם הקלה בעייפות – שילוב שיכול לתרום בעקיפין לחשק וביטחון דרך יותר חיוניות ופחות “עומס מנטלי”.

ברכיבי ליקוריץ מסוימים (כמו glabridin ו-isoliquiritigenin) נמצאו במחקרים מנגנונים שתומכים בתפקוד כלי דם ונוגדי-חמצון – כולל שיפור במדדי תפקוד וסקולרי במחקר פיילוט בבני-אדם וממצאים פרה-קליניים של הגנה על האנדותל – מה שמתחבר לתמיכה בזרימת דם תקינה וחיוניות כללית; לצד זאת, במחקר קצר בגברים דווח שצריכה מרוכזת של ליקוריץ עשויה להפחית טסטוסטרון זמנית, ולכן מינון והקשר שימוש חשובים.

בניסוי קליני כפול-סמיות בגברים עם בעיות פוריות, נטילת ג’ינג’ר נקשרה לירידה במדד שבר-DNA בזרע (SDF) בהשוואה לקבוצת ביקורת – ממצא שמחזק את ההקשר של ג’ינג’ר כתמיכה בבריאות רבייתית ונוגדת-חמצון, שעשויה להשפיע לטובה גם על תחושת חיוניות וביטחון.