הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הפכה בעשורים האחרונים לאחת מאבחנות הלקויות הנוירו-התפתחותיות הנפוצות ביותר, ובצדק. אולם חשוב להבין שלתופעה זו יש בסיס נוירולוגי, והיא לא רק עניין של "חוסר רצון" או "חוסר מאמץ". ה dsm, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, מגדיר קריטריונים ברורים להפרעות קשב וריכוז,טיפול נכון, יכול לעזור לאותם אנשים למצוא איזון ולהפחית את הפער בין יכולותיהם ובין המכשולים שהם חווים בחייהם היום-יומיים.
הפרעת קשב היא הפרעה מורכבת המשפיעה לא רק על יכולת הריכוז, אלא גם על אספקטים שונים של התנהגות, מוטיבציה, תכנון וארגון. בני אדם נולדים עם מערכות קוגניטיביות ייחודיות, אך אצל חלקם, מהפרעת קשב נובעת פגיעה ביכולת שליטה על תגובות מידיות, לצד קשיים בהתמדה בפעילויות ארוכות טווח. כאשר מתבוננים בסטטיסטיקה, מבינים שהפרעות קשב וריכוז הן תופעה שכיחה למדיי: בין 5% ל-10% מכלל הילדים מתמודדים עם תסמינים הקשורים להפרעת קשב וריכוז, כאשר שיעורים אלו עשויים להשתנות מעט בהתאם לגילאים, מגדר ותרבות.
אחד המאפיינים המרכזיים בהפרעת קשב הוא קושי בשמירה על קשב לאורך זמן. ילדים עם הפרעות קשב עלולים לעבור ממשחק למשחק במהירות, להתקשות בהשלמת משימות בכיתה ולדחות שוב ושוב מטלות. הקשיים האלה מורגשים במיוחד בבית הספר, כאשר המערכת החינוכית מבוססת במידה רבה על יכולת הילדים להתרכז לאורך פרקי זמן מוגדרים. אצל ילדים עם הפרעות קשב, הצורך להתמודד עם הסחות הדעת שבסביבה עלול לפגוע ביכולת לעקוב אחר הסברים ארוכים של המורה או לשבת בשקט עד סיום השיעור. מעבר לכך, קיים קושי בהתארגנות וניווט בתוך חומר הלימוד, דבר העלול להקשות לא רק על ההישגים אלא גם על תחושת המסוגלות העצמית.
אך מה הקשר בין הפרעות קשב וריכוז ובין סוגי הזיכרון השונים? מסתבר שישנו קשר הדוק בין תהליכי הקשב שלנו לבין תהליכי אחסון ושליפה של מידע. זיכרון לטווח קצר, למשל, תלוי במידה רבה ביכולת להחזיק מידע באופן זמני ולהשתמש בו תוך כדי ביצוע משימה. ילדים שאובחנו בהפרעת קשב עשויים להתקשות "לשמור בראש" את ההוראות שקיבלו, ולכן שוכחים במהירות את המשימה שהטילו עליהם. הקושי הזה נובע בין היתר מהפרעת קשב באופן שהיא משפיעה על זיכרון העבודה – אותו מנגנון קוגניטיבי שמאפשר לנו לבצע עיבוד מקביל של מידע חדש ומידע שמור. כאשר זיכרון העבודה נפגע, אנו עשויים להתקשות לא רק בביצוע מטלות קטנות, אלא גם בפרויקט מורכב הדורש כמה שלבים או חלקים.
זיכרון העבודה (Working Memory) הוא רכיב מכריע בתפקודים הניהוליים – אותם תפקודים גבוהים במוח שאחראים על תכנון, ארגון, ויסות עצמי והצבת מטרות. ילדים עם הפרעות קשב לרוב חווים קשיים בתפקודים הניהוליים, ולכן זיכרון העבודה עלול להיפגע. המשמעות של הפגיעה הזו היא שמידע שהילד זה עתה קיבל – כמו הסברים בכיתה או הוראות מדויקות – לא נשמר אצלו מספיק זמן כדי שיוכל ליישם אותו בהמשך. כאשר זיכרון העבודה אינו פועל ביעילות, גם זיכרון לטווח ארוך נפגע במידה עקיפה. המידע שעלינו לעבד כראוי כדי לאחסן אותו לטווח הארוך לא תמיד "עובר" שלב, ולכן ילדים עלולים להתקשות בשינון חומר לימודי, בהכנת שיעורי בית או בזכירת אירועים חשובים.
לצד זאת, זיכרון לטווח ארוך עשוי להיות שמור יחסית, במיוחד בתחומים שיש בהם עניין אישי רב. בני אדם רבים עם הפרעת קשב וריכוז מעידים כי כאשר הם מרוכזים בתחום שמושך אותם, הם מסוגלים לזכור פרטים רבים לפרקי זמן ממושכים, לעומת תחומים שאינם מושכים – שם הקשב מתפזר והמידע לא מקודד כלל או לאחסן לטווח הארוך. מעניין לציין שזיכרון לטווח ארוך נוטה להיות מבוסס על הקשרים וחיבורים רגשיים או אינטלקטואליים עמוקים. לכן, אפילו בהפרעת קשב, אפשר לראות לעיתים הצלחה מרשימה בתחומים נקודתיים כאשר הילד (או המבוגר) מוצא עניין ומוטיבציה.
הפרעת קשב היא לא תמיד מתאפיינת רק בחוסר יכולת להתרכז. לעיתים קרובות מופיעה תחלואה נלווית כגון חרדה, דיכאון או לקויות למידה כמו דיסלקסיה. שילוב כזה עשוי להקשות עוד יותר על התפקוד היומיומי. חלק מהילדים והמבוגרים מתמודדים עם היפראקטיביות ואימפולסיביות, אחרים מתמודדים בעיקר עם קשיי קשב ללא היפראקטיביות, וחלק חווים שילוב של השניים. כיוון שיש סוגים שונים של הפרעת קשב וריכוז, חשוב לבצע אבחון מקצועי, הכולל מבחני קשב, הערכות פסיכולוגיות, ולעיתים מעקב רפואי שנועד לשלול סיבות אחרות שעלולות להסביר תסמינים דומים. אבחון מדויק חיוני כדי להתאים טיפול ודרכי התמודדות יעילים.
בני אדם המתמודדים עם ההפרעה נדרשים לעיתים להיעזר בהדרכות התנהגותיות, כלים ארגוניים וטיפול תרופתי כדי לייצר מסגרת תומכת. טיפול תרופתי, המבוסס בדרך כלל על תרופות ממשפחת הממריצים (סטימולנטים), עשוי לסייע בשיפור יכולת הקשב, להפחית היפראקטיביות ולאפשר שליטה עצמית גבוהה יותר. עם זאת, חשוב לציין שאין מדובר ב"פתרון קסם", והטיפול עצמו מחייב מעקב של רופא וכן התאמה אישית למטופל. לצד הטיפול התרופתי, ישנה חשיבות עצומה לאסטרטגיות קוגניטיביות התנהגותיות, כמו גם לסביבה חינוכית מותאמת. בבתי ספר רבים כבר קיימים תוכניות התערבות, מורות להוראה מתקנת, והנחיות למורים כיצד לפעול עם ילדים עם הפרעות קשב.
ההתמודדות עם ההפרעה דורשת גם תמיכה רגשית, מאחר שקשיים מתמשכים בלימודים, בתפקוד החברתי או בעבודה עלולים לפגוע בדימוי העצמי ולהוביל לתחושות תסכול וחוסר מסוגלות. ילדים עם הפרעות קשב עשויים לחוות ביקורת תכופה מצד הסביבה, וחשוב להקנות להם כלים להתמודד עם התסכול ולהגביר את תחושת ההצלחה. לאור זאת, מומלץ לעבוד גם על אסטרטגיות התנהלות בזמן אמת: חלוקת משימות גדולות לחלקים קטנים, עבודה עם לוח זמנים ברור, שימוש בתזכורות או באפליקציות לניהול זמן ומטלות – כל אלו עשויים להקל על ההתנהלות היומיומית ולתרום לביטחון העצמי.
נוסף לכך, להפרעת קשב יכולה להיות השפעה משמעותית על חיי המשפחה. הורים רבים מוצאים את עצמם במצבי עימות מול ילדיהם, מאחר שהילד שוכח מטלות, מזניח ציוד או מתקשה לעקוב אחר ההוראות. לכן, התערבות משפחתית שמטרתה הקניית כלים להתמודדות עשויה להיות חיונית: הדרכת הורים, פגישות משפחתיות, ובניית שגרה עקבית שכוללת כללים ברורים, זמן מנוחה, זמן לימודים ועוד. באופן כזה, ניתן להפחית מתח ולהסדיר את היום-יום כך שילד עם הפרעת קשב וריכוז יוכל לתפקד טוב יותר בתוך המשפחה.
חשוב לזכור שהפרעות קשב וריכוז אינן שמורות רק לילדות. אצל ילדים, כמובן, ההפרעה ניכרת במיוחד, משום שבית הספר דורש ריכוז רב. עם זאת, רבים מן הילדים הללו ממשיכים לחוות תסמינים גם בבגרותם. כאשר הם נכנסים לאוניברסיטה או לשוק העבודה, חלקם עדיין נתקלים בקשיים בתכנון זמן, בדחיינות ובהתמודדות עם משימות מורכבות. למרבה המזל, במהלך השנים, עולים מחקרים שמספקים ראיות מוצקות לטובת הדרכים לשיפור המצב: ניהול זמן אפקטיבי, פיתוח הרגלי למידה ממוקדים, שימוש בעזרים טכנולוגיים, וכמובן – טיפול מתאים, בין אם זה טיפול תרופתי ובין אם זה טיפול רגשי או פסיכולוגי.
הפרעות קשב וריכוז הן תופעה מורכבת בעלת היבטים נוירולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. הן משפיעות על תפקודים מרכזיים כגון זיכרון לטווח קצר, זיכרון עבודה וזיכרון לטווח ארוך, והן באות לידי ביטוי במקומות שונים של חיי היומיום: בבית הספר, בסביבה המשפחתית ובמקומות העבודה. אין ספק שהדגש על הנושא גדל בשנים האחרונות, ויחד איתו, המודעות והמחקר בתחום. הקושי שנובע מהפרעת קשב הוא אמיתי וברור, אך פתרונות – החל משינוי סביבתי והתערבויות התנהגותיות ועד שילוב טיפול תרופתי – עשויים לאפשר לאנשים המתמודדים עם ההפרעה לפרוח ולהגיע למימוש עצמי מלא.
