זיכרון עבודה הוא אחד המנגנונים המרכזיים במחקר הקוגניטיבי, שכן הוא מתייחס ליכולת של המוח האנושי לאחסן ולעבד מידע זמני באופן מקביל. רבים סבורים כי מנגנון זה מהווה את ה"לב" של התפקוד השכלי, משום שבאמצעותו אנו מבצעים אינספור פעולות יומיומיות.

הזיכרון המפורש כולל שני מרכיבים מרכזיים: זיכרון אירועי הנקרא גם אפיזודי וזיכרון סמנטי. שני סוגי הזיכרון הללו שייכים לקטגוריית הזיכרון הדקלרטיבי, כלומר אותו זיכרון נשלף באופן מודע וגמיש ומאפשר לנו לבטא ידע באופן מילולי או חשיבתי.

כל אדם אשר נדרש לעבוד בסביבה המודרנית, בין אם הוא עובד במשרד שקט או בקצב מסחרר של עולם ההייטק, נתקל בצורך להשיג ריכוז גבוה. זה לא רק כלי עבודה – זה גם מרכיב מהותי בבריאות הנפשית שלנו, ביכולת להתמודד עם משימות מורכבות וגם ביכולת לשמור על איכות חיים טובה. ככל שנשכיל לטפל בגורמים המפריעים לריכוז, כך נוכל לצבור יותר הצלחות והרגשת סיפוק בעבודה היום-יומית.

בשנים האחרונות יותר אנשים מרגישים שקשה להישאר בפוקוס לאורך זמן. עומס משימות, מסכים, סטרס, חוסר שינה ותזונה לא מסודרת יוצרים “רעש” שמפזר את המחשבה, מוריד חדות ומרוקן אנרגיה. החדשות הטובות הן שבמקרים רבים אפשר לחזק את הריכוז והבהירות המנטלית באמצעות הרגלים מדויקים ותמיכה תזונתית נכונה - בצורה הדרגתית, טבעית ובריאה.

גמישות קוגניטיבית היא אחת מהכישורים החשובים ביותר להתמודדות עם מציאות משתנה ומורכבת. יכולת זו, המכונה גם flexibility היא, מאפשרת לנו להסתגל למצבים חדשים ולפתור בעיות בצורה יצירתית. במאמר זה נבחן את חשיבות הגמישות הקוגניטיבית בחיי היום-יום, נעמוד על התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בה ונבין את השפעתה על קבוצות גיל שונות, בין היתר בגיל מבוגר ובקרב ילדים מתחת לגיל שנקבע.

במאמר זה נבחן את חשיבות הזיכרון לטווח, נבדיל בין זיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך, נבחן את הגורמים המשפיעים על איכות הזיכרון ונציע דרכים לשפרו. כמו כן, נבין כיצד תזונה, פעילות גופנית, תפקוד בלוטת התריס והרגלים בריאים נוספים יכולים לתרום לתפקוד המוח, לתהליך הלמידה ולהתמודדות עם מידע חדש.